26.08.2008
אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד
של אמנת האג ושל חוק אמנת האג ,אשר נחקק בארץ כדי ליתן תוקף לאמנה, עומדת מטרה מרכזית אחת – להשיב קטין שנחטף, אשר בדרך כלל נפל קורבן לסכסוך בין הוריו, למקום מגוריו הרגיל במהירות האפשרית. וכן לפעול למען טובת הילד והחזרת הסטטוס
3 לחוק אמנת האג – חטיפת ילדים קובע, מהי הרחקה או אי-החזרה, שלא-כדין: "הרחקתו או אי החזרתו של ילד תיחשב לא כדין כאשר - (א) יש בהן הפרת זכויות המשמורת המוענקות לאדם, למוסד או לכל גוף אחר, בין במאוחד ובין...
27.08.2008
אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד
לעיתים חלים שינויים מהותיים בנסיבות חייהם של הגרושים. מצבם הכלכלי הופך לקשה יותר, מצבו הבריאותי של אחד הילדים עשוי להשתנות לרעה, וכו'. לעיתים המדובר בשינויים חיוביים כגון שיפור ברמת ההכנסה של בן הזוג הגרוש. כל אלו מחייבים דיון מחדש בנושא
לדין האישי, הדין העברי, הטילה ההלכה הפסוקה על האב היהודי את החובה לסיפוק מזונותיהם ההכרחיים של ילדיו הקטינים עד גיל 15 באופן אבסולוטי. במילוי חובה זו, קבעה ההלכה כי אין חובת השתתפות של ...
20.08.2008
אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס- פרל, עו"ד
"נכבד רצונו של אדם בצוואתו, ויהא רצונו שרירותי, בלתי סביר, מקפח אף אכזרי ככל שיהיה... זאת נזכור ולא נשכח: רצון הנו לעולם בן-רוחו של חופש הבחירה. ובמקום שאין בחירה חופשית, לא יקום ולא יתקיים חופש הרצון" (מדברי כב' השופט מישאל חשין
-ע"א
קרן לב"י נ' בינשטוק, פ"ד מח(3)
החיים מתחיל בלידה ומסתיים במוות - אותו אירוע בלתי נמנע שלעיתים מגיע בנסיבות בלתי צפויות ובלי כל סיבה מוקדמת. על-כן, למען הבטחת קיום רצונו האחרון של אדם ומילוי מצוותו...
06.05.2009
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - שירה לוי משפטנית
הנישואין יוצרים זכויות וחובות הדדיות בין הבעל והאישה. אחת מחובות הבעל כלפי אשתו, הינה החובה לזון אותה. כל עוד האישה נשואה, הרי היא זכאית שבעלה יזון אותה לפי מעמדה ולפי כבודה האישה זכאית לחיות באותה רמה כמו שהורגלה אליה בבית הבעל, גם אם באה מרקע כלכלי נמוך יותר. במסגרת חיוב זה, חייב הוא לספק לאשתו את כל מחסורה וכל צרכיה, לרבות מדור, מזון, הוצאות אחזקת בית, נסיעות, עוזרת, אחזקת רכב, קוסמטיקה, ביגוד וכו'... החובה לזון את האישה שרירה וקיימת גם אחרי...
07.04.2009
אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - שירה לוי, משפטנית
סעיף 120 לפקודת מה הכנסה, עוסק בשומת הכנסתו של נפטר, והוראותיו רלבנטיות לעניין
על פי הוראות הסעיף, הכנסתו של הנפטר עד למועד פטירתו תמוסה כאילו היה בחיים בשנת המס, ובהתאם לשיעורי המס החלים עליו. האחריות להגשת הדו"ח של הנפטר לשנת הפטירה, ולתקופה של עד שלוש שנים לפני שנת הפטירה באם לא הוגש הדו"ח על ידי הנפטר בעצמו, מוטלת על "נציגו האישי החוקי" של הנפטר שגם חייב בתשלום המס הנובע מהדו"חות או מכל שומה שיקבע פקיד השומה לנפטר בעבור אותה...
|