תוקפה של תנייה לאיסור תחרות בחוזה עבודה
30.07.2003
יריב שפרונג, עו"ד - אייל פאר, עו"ד
השאלה מהו תוקפה של תניית איסור תחרות המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, מעסיקה את בתי הדין לעבודה בעניינים שונים המובאים להכרעתם. ככלל, נקבע בפסיקה (ראו למשל, ע"א 6601/96 AES SYSTEM INC ואח´ נ´ משה סהר ואח´ ) , כי תניה בין עובד למעביד המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו, בלא להגן על אינטרסים לגיטימיים של המעביד, היא ב טלה. האינטרס הלגיטימי של המעביד הוא, בין השאר, בסודותיו המסחריים ובר שימת לקוחותיו. עוד יש להתחשב ביחסי האמון שבין העובד והמעביד, בהלכות מסחר ראויות ובחובת תום הלב. בהיקף ההגבלה יש להתחשב גם בסבירות ובמידתיות.
בתיק ע"ב (ת"א) 4588/02 גירית בע"מ נ´ אביב ואח´, הגישה התובעת תביעה למתן צווי מניעה קבועים למניעת גזל סוכנות בלעדית ופנייה אסורה ללקוחות התובעת. התובעת מפעילה סוכנות בלעדית בישראל של היצרן הגרמני קרונה. הנתבעים הועסקו אצל התובעת על פי חוזי עבודה אי שיים שכללו תנייה בדבר אי תחרות למשך ש נתיים (ושנה בעניינו של אחד מהנתבעים). בעקבות טענות של קרונה כלפי התובעת, החלו מגעים בין הנתבעים לבין נציג החברה הגרמנית שעניינם הקמת חברה חדשה, אשר תקבל את ייצוג קרונה בישראל. לטענת התובעת, דרשו הנתבעים תוספות שכר מופרכות לשכרם בגין עמלות, ומשלא נענו איימו כי יעזבו את התובעת וייקחו את הסוכנות הבלעדית של קרונה.
בפסק דינו, מציג בית הדין לעבודה את הגישה הרווחת בפסיקה לעניין תוקפה של תנייה לאיסור תחרות, כאמור לעיל, וקובע כי בנסיבות המקרה דנן, מדובר בעובדים אשר הפרו את חובת האמון אותה חבו לתובעת, מעסיקתם, ונהגו כלפיה שלא בתום לב. הפרת חובה זו, עניינה בעצם ניהול משא ומתן במהלך תקופת העבודה שהעמיד את הנתבעים במצב של ניגוד עניינים כל עוד עבדו בתובעת והיו הממונים מטעמה על הקשרים עם קרונה.בית הדין קובע, כי הקביעה שעובד נהג שלא בתום לב מחייבת את בית הדין לשקול אם בגין התנהגות זו, בהתחשב במכלול הנתונים והאינטרסים, יש ליתן צו המגביל את חופש עיסוקו. אם התשובה לכך חיובית יש לקבוע את היקף ההגבלה, תוך התחשבות בשאלות של סבירות ומידתיות ובשים לב להתחייבות המפורשת של העובד, ככל שהיא קיימת.
במקרה דנן, נקבע, כי יש להגביל את חופש עיסוקם של הנתבעים כדי לשמור על האינטרס של התובעת בקשריה עם קרונה. באשר להיקף ההגבלה, בהתחשב בעקרון חופש העיסוק מחד, כפי שבא לידי ביטוי בדין ובפסיקה, ובחובת תום הלב והאמון המו טלים על העובד מאידך, יש מקום להגביל את עיסוקם של הנתבעים לתקופה של שישה חוד שים החל מיום פיטוריהם.
