חובות דיווח החלות על נותני שירותי מטבע

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: " החוק") נכנס לתוקפו בשנת 2002. מלבד העבירות הפליליות אשר קובע החוק בדבר איסור הלבנת הון ואיסור עשיית מעשה ברכוש אסור, קובע החוק חובות דיווח על גורמים פיננסיים שונים, כגון: בנקים, חברות ביטוח, נותני שירותי מטבע, חברי בורסה ועוד. חיבורנו זה יתמקד בחובות הרישום והדיווח המוטלות על נותני שירותי מטבע.

סעיף 1 לחוק מגדיר " נותן שירותי מטבע" - " מי שחלה עליו חובת רישום כאמור בסעיף 11ג". סעיף 11ג לחוק מחיל את חובת הרישום במרשם נותני שירותי המטבע, וס"ק (א) קובע:

"כל מי שעיסוקו במתן אחד מהשירותים המפורטים להלן, גם אם אין זה עיסוקו היחיד (בחוק זה - נותן שירותי מטבע), חייב ברישום במרשם:

(1) המרת מטבע של מדינה אחת במטבע של מדינה אחרת;

(2) מכירה או פדיון של המחאות נוסעים בכל סוג של מטבע;

(3) קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת; לענין סעיף זה, "נכסים פיננסיים" - מזומנים, המחאות נוסעים, שקים, שטרי חליפין, שטרי חוב, ניירות ערך סחירים, אשראי או פיקדונות כספיים;

(4) החלפת שטרות כסף;

(5) ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב".

הרישום במרשם נותני שירותי מטבע (להלן: " המרשם") מתבצע על ידי הגשת בקשה לרשם של נותני שירותי מטבע (עובד במשרד האוצר אשר מונה על ידי שר האוצר; להלן: " הרשם"), הכוללת פרטים בדבר זהות המבקש (לרבות פרטים של נושאי משרה כאשר המבקש הוא תאגיד); מענם של הסניפים שברצונו של המבקש להפעיל, בציון הסניף הראשי, וכן שמם של מנהלי הסניפים, אם ישנם, פרטי זיהוים ומענם; ופרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש, אם יש לו. סעיף 11ה לחוק קובע תנאים לרישום במרשם: לגבי מבקש רישום שהוא יחיד - הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל; מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד בישראל - לפחות נושא משרה אחד בתאגיד הוא בגיר ואזרח ישראלי או תושב ישראל; מבקש רישום שהוא תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל - במדינה שבה נרשם התאגיד קיימת חקיקה לאיסור הלבנת הון, והתאגיד נרשם כדין בישראל. בנוסף נדרש מבקש הרישום (ובמקרה שמבקש הרישום הנו תאגיד – אזי גם נושא משרה) לא הורשע בעבירה (לרבות בעבירה דומה במדינה אחרת) לפי סעיפים 3 (איסור הלבנת הון) ו/או 4 (איסור עשיית פעולה ברכוש אסור) לחוק או בעבירה שלדעת הרשם, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה הוא אינו ראוי לשמש נותן שירותי מטבע. לבקשה יש לצרף מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום, וכן את הסכמת המבקש, לכך שהרשם יקבל מידע מן המרשם הפלילי, לפני הרישום במרשם ובכל עת לאחר מכן, כל עוד קיים רישום.

משנרשם המבקש במרשם, מוטלת עליו חובה לדווח לרשם על שינויים בפרטים או במקום הפעילות וכן לדווח לרשם במידה וחדל מלתת שירותי מטבע, הכל בהתאם למועדים האמורים בסעיף 11ו לחוק.

סעיף 11ט לחוק מאפשר לרשם למחוק מהמרשם נותן שירותי מטבע או להתלות את הרישום, אם נוכח כי נותן שירותי המטבע הורשע בעבירה לפי סעיפים 3 ו- 4 לחוק; ו/או הפר הוראה אחרת על פי החוק; ו/או תנאי מתנאי הרישום חדל להתקיים בנותן שירותי המטבע. לפני ההחלטה על מחיקת נותן שירותי מטבע מהמרשם, על הרשם ליתן לנותן שירותי המטבע הזדמנות לטעון טענותיו לפניו.

מתן שירותי מטבע על ידי מי שאינו רשום במרשם הנה עבירה פלילית שהעונש בגינה הנו מאסר שנה או קנס בשיעור של עד 606,000 ₪.

צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי דיווח ניהול רישומים של נותני שירותי מטבע) התשס"ב-2002 (להלן: " הצו") מטיל על נותן שירותי המטבע חובות לתעד ולדווח על פעולותיו לרשות לאיסור הלבנת הון.

סעיף 6 לצו מונה את סוגי הפעולות החייבות בדיווח:

1. מתן שירותי מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(5) לחוק (ניכיון שקים, שטרי חליפין ושטרי חוב) - כאשר שווי השירות שניתן הוא 500,000 ₪ לפחות; ניתן השירות במזומן או בהמחאות נוסעים או כנגד העמדת נכסים אלה, וכן אם ניכיון השיקים, שטרי החליפין או שטרי החוב, נקוב במטבע חוץ או במטבע שונה מזה של הנכס הפיננסי שאותו מנכים – כאשר שווי השירות שניתן הוא 50,000 ₪ לפחות;

2. מתן שירותי מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(1) עד (4) לחוק (המרת מטבע; מכירה או פדיון של המחאות נוסעים; קבלת נכסים פיננסיים במדינה אחת כנגד העמדת נכסים פיננסיים במדינה אחרת; החלפת שטרות כסף) - כאשר שווי השירות שניתן הוא 50,000 ₪ לפחות.

3. פעולות של מבקש השירות הנחזות בעיני נותן שירותי המטבע כבלתי רגילות. החוק מונה רשימה בלתי סגורה של מצבים אשר רואים אותם כפעולה בלתי רגילה של מבקש שירות, בין היתר: פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח; כאשר נראה כי מבקש השירות אינו מקבל השירות על אף שמבקש השירות הצהיר כי הוא מבצע את שירותי המטבע בעבור עצמו בלבד; מתן שירותי מטבע כאמור בסעיף 11ג(א)(3) לחוק כאשר צד אחד של העסקה, מקור או יעד, אינו מזוהה בשם ובמספר זהות - אם שווי העסקה הוא 1,000 שקלים חדשים לפחות; שירות המטבע שניתן אינו אופייני, לדעת נותן שירותי המטבע, למקבל השירות.

בטרם מתן שירותי מטבע החייבים בדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון, על נותן שירותי המטבע לרשום את פרטי הזיהוי של מבקש השירות ומקבל השירות, תוך אימותם במסמכים מזהים (תעודת זהות, דרכון), אשר העתקם יישמר אצל נותן שירותי המטבע. בנוסף, ידרוש נותן שירותי המטבע ממבקש השירות הצהרה, כי הוא פועל בעבור עצמו, ובמידה ומבקש השירות אינו מקבל השירות, ידרוש נותן שירותי המטבע הצהרה, כי הוא אינו מקבל השירות. במקרה כזה, יש לציין בהצהרה את פרטי הזיהוי של מקבל השירות, ולצרף העתק כתב ייפוי כוח או כתב נאמנות.

סעיף 7 לצו קובע אילו פרטים יש לכלול בדיווח לפי סעיף 6 לצו:

לגבי נותן שירותי המטבע - (א) שם; (ב) מספר זהות; (ג) מען; (ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים; (ה) מספר פקסימיליה; (ו) שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים; (ז) מספר רישומו של נותן שירותי המטבע במרשם; (ח) מספר הרישום של הסניף שבו ניתן שירות המטבע ומענו.

לגבי הפעולה המדווחת - (א) תאריך ביצוע הפעולה, כפי שנרשם אצל נותן שירותי המטבע; (ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי. בפעולה במטבעות חוץ בלבד, יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג הידוע ביום ביצוע הפעולה של מטבע החוץ שקיבל לידיו נותן שירותי המטבע; (ג) סוג השירות שניתן וסוגי המטבע שבהם בוצעה הפעולה; (ד) בדיווח על ניכיון שיקים לפי סעיף 11ג(א)(5): מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק. לדיווח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; (ה) בדיווח על פעולות הנחזות כבלתי רגילות - סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה.

לגבי מבקש השירות ומקבל השירות - (א) שם; (ב) מספר זהות; (ג) מען; ביחיד תושב חוץ השוהה בישראל - גם מען בתקופת שהותו בישראל; (ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים; (ה) ביחיד - תאריך לידה ומין; בתאגיד - תאריך ההתאגדות.

סעיף 9 לצו קובע כי על נותן שירותי המטבע לשמור את הצהרת המקבל ואת מסמכי הזיהוי ופרטי הדיווח הנדרשים לפי סעיף 7 לצו, לתקופה של 7 שנים לפחות מתום השנה שבה ניתן שירות המטבע.

סעיף 10 לצו מחייב את נותן שירותי מטבע למסור לרשם או למי שיוסמך מטעמו, לפי דרישה, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובתו לפי צו זה. יובהר, כי על הרשם, וכן על מי שמוסמך על ידו חלה חובת סודיות לגבי מסמכים, ידיעות והסברים שנמסרו לו.

הסנקציה העיקרית והנפוצה, המוטלת על נותן שירותי מטבע שאינו ממלא כהלכה את חובות הדיווח, הנה הטלת עיצום כספי, בשיעור שלא יעלה על סך של 2,020,000 ₪, על ידי הועדה להטלת עיצום כספי. יצוין, כי בטרם הטלת העיצום הכספי, על הועדה לאפשר לנותן שירותי המטבע אפשרות לטעון טענותיו בפניה, בין בכתב ובין בעל פה. על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בזכות לבית משפט השלום, אולם אין בעצם הגשת הערעור בכדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא אם הורו בית המשפט או הועדה אחרת. על החלטת בית משפט השלום ניתן לערער ברשות לבית המשפט המחוזי. על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המיסים (גבייה).סנקציה נוספת, חמורה יותר, ניתן למצוא בסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון הקובע כי מסירת מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, הנה עבירה שדינה מאסר עד עשר שנים וקנס עד לסכום של 4,040,000 ₪. סעיף זה מתייחס למעגל השני- לאותם גורמים אשר אינם קשורים במישרין לפעילות העבריינית, אולם יש בידיהם כדי לסייע בהלבנת ההון, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, באמצעות המערכות הפיננסיות. יפים לעניין זה דבריו של בית משפט השלום בירושלים ב- בש 9416/03 ENS קרדיט בע"מ נ' מדינת ישראל: "מטרתו של סעיף 3(ב) היא שלא לאפשר לאנשים המבצעים את עבירות המקור, להלבין את הכסף, על ידי העברתו למעגל רחוק יותר של אנשים שעיסוקם בשווקים הפיננסים, על מנת שאלו יעשו פעולות באותו רכוש שיאפשרו להטמיעו במערכת הפיננסית ככסף לגיטימי . הפשע המאורגן הופך מתוחכם יותר ויותר. ראשי הפשע המאורגן, ככלל אינם "מלכלכים ידיהם" בביצוע העבירות עצמן, ולכן קשה יותר יותר להגיע אליהם ולהעמידם לדין... סעיף 3(א) לחוק עוסק באותם אנשים שביצעו את עבירות המקור במישרין או בעקיפין. אולם, בכך לא היה די. היה ברור כי ניתן יהיה בקלות יחסית להתחמק מזרועות החוק, ע"י העברת הכספים למעגל מרוחק יותר של אנשים, שאינם מעורבים בפשע עצמו. אנשים בעולם הפיננסי, שתמורת עמלה מתאימה יבצעו פעולות ברכוש, כדי להתחמק מאותם דיווחים שמטרתם מעקב אחר מקורם של כספים, בעיקר בסכומים גבוהים".

תגובות הגולשים - 0 תגובות

הוספת תגובה

שם:
נושא:
תוכן: