באילו מצבים רשאי מעביד לפטר עובד ללא תשלום פיצויי פיטורין?

 


כידוע, סעיף 1 לחוק פיצויי פיטורין, התשכ"ג-1963, קובע באופן כללי כי " מי שעבד שנה אחת ברציפות..... אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד ופוטר, זכאי לקבל ממעבידו שפיטרו פיצויי פיטורים."

כלומר, ככלל, פיטורי עובד בעל "ותק" של שנה לפחות במקום עבודתו מזכה אותו בפיצויים בעת פיטוריו (לעניין זה ראוי לציין את ס' 3 הקובע כי אף פיטורים שבוצעו סמוך לסיום שנת העבודה הראשונה מחייבים את המעביד בתשלום פיצויים, שכן, הם נחשדים כניסיון התחמקות של המעביד מתשלום הפיצויים – אלא אם הוכיח המעביד אחרת).

אולם לכלל זה קיימים "יוצא מן הכלל"- בדמות ס' 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורין:

כך למשל, ס' 16 קובע כי ניתן לשלול מעובד פיצויים (או חלק מהם) כאשר נסיבות הפיטורין אינן מזכות בפיצויים, בהתאם להסכם הקיבוצי החל על העובד (לעניין זה ראוי לציין כי אם אין הסכם קיבוצי שחל על העובד, ייבדק ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים בענף זה).

ס' 17 מתייחס לסיטואציה בה בענף הספציפי אין כל הסכם קיבוצי – או אז בית הדין לעבודה יהיה זה שיקבע האם מדובר בפיטורים המצדיקים שלילת פיצויים מהעובד (לעניין זה יונחה בית הדין על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים במשק).

בדב"ע נד/180-3 קירשנבלום נ' ליינר, למשל, התייחס בית הדין לעבודה מהו אותו הסכם קיבוצי על פיו תתקבל החלטתו, בציינו כי "ההחלטה בדבר שלילה או הפחתה של פיצויי פיטורים לעובד מפוטר ניתנת במסגרת הוראות סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, לפיהן בית הדין מונחה בנושא זה על פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המשפר הגדול ביותר של עובדים (שהוא תקנון העבודה בתעשייה מיום 19.9.92). לפי תקנון זה, בו ישנו פירוט של עבירות וסולם של עונשים, שלילה חלקית או מלאה של פיצויי פיטורים נעשית לגבי מי שעבר עבירות חמורות באופן יחסי....."

ואכן, עיון בתקנון העבודה בתעשייה מגלה כי בין העילות בגינן ייתכן ותישלל הזכאות לפיצויי פיטורים בחלקה או במלואה, ניתן למנות: עבירה פלילית חמורה, גניבה, מעילה, אי שמירת סודיות, עבירת משמעת חמורה, גרימת נזק בזדון וכו'...

חשוב להבין כי קריאת פסקי דין בנושא שלילת פיצויי פיטורין, אינה מעלה הלכה ברורה ו/או גישה עקבית בעניין שלילת פיצויי פיטורין, אולם, בהחלט ניתן לומר, כי הפסיקה מעלה מכנה משותף אחד, אשר עולה בכל פסקי הדין, והוא: בית הדין לעבודה מתחבט רבות טרם הוא מאשר את שלילת פיצויי הפיטורים;

במה דברים אמורים? עיון בפסיקה הרלוונטית מלמד כי החלטת בית הדין לעבודה לעניין שלילת הפיצויים אינה תלויה אך ורק במעשה ו/או המחדל בגינו מבקש המעסיק לשלול את פיצויי הפיטורין מהעובד, אלא, בית הדין בוחן את נסיבות המקרה בכללותן, לרבות את חומרת הנזק שנגרם למעביד, את משך תקופת העבודה בה מדובר, טיב היחסים בין העובד למעביד במרוצת השנים, מהי מידת האמון ששררה בין הצדדים, תרומתו של העובד לעסק ואף נשקל האם קיים צורך ביצירת הרתעה, זאת, תוך יציאה מנקודת ההנחה כי הפיטורים לכשעצמם הינם עונש חמור (דב"ע לא/3-3 רים בע"מ נ' נסים יוסף).

להלן מספר דוגמאות אשר נדונו בבתי הדין לעבודה, לעניין הפחתה ו/או שלילת פיצויי פיטורים:

בע"ע 300080/96 אבלין (מימון ) אליה נ ' בן ציון קליין, קבע בית הדין לעבודה כי פיצויי הפיטורין של העובד יופחתו ב-20%, ולא ישללו לחלוטין, וזאת למרות שאותו מקרה דובר בגניבה! בית הדין לעבודה לא התעלם מן העובדה כי גניבה ממעביד הינה עבירה חמורה הפוגעת ביחסי האמון המיוחדים הנובעים ממערכת יחסי העבודה, אולם, יחד עם זאת, קביעתו של בית הדין הגיעה נוכח ההבנה כי הפיטורים לכשעצמם מהווים עונש חמור.

כך היה גם בעב' 1392/05 דוד אביטל נ' רב בריח מוצרי בטחון בע"מ, בופסקבית הדין האזורי לעבודהכי למרות מעשה הגניבה שבוצע על ידי העובד הוא יהא זכאי לפיצויים בשיעור של 60%.

לעומת זאת, בעב' (חיפה) 4759/03 עבד אלמאלק ג'יהאד נ' א. כפיר אחזקות בע"מ, דובר בעובד שנתפס, תוך כדי ביצוע עבודתו, כשהוא מעביר סמים ופלאפון לעצורים. העובד פוטר לאלתר מעבודתו ונשללו פיצוייו, במקביל לכתב האישום שהוגש נגדו. באותו מקרה הסכים אף בית הדין כי מדובר בעבירה חמורה ביותר, אשר עולה לכדי פלילים, ואישר את שלילת הפיצויים ואת אי מתן ההודעה המוקדמת. ראוי לציין כי במקרה זה לקח בית הדין בחשבון את עברו "הבעייתי" של העובד.

לעיתים, עובד ו/או מעביד מבקשים כי תתקיים בדיקת פוליגרף, שבהתאם לתוצאותיה יקבע עתידו של העובד; כך היה למשל בדב"ע מז/469-3 ג'מאל זקות נ' פולגת בע"מ. באותו מקרה נחשד העובד בזיוף והונאה, והסכים לעבור בדיקת פוליגרף שתוצאותיה יהיו מחייבות (את שני הצדדים). לאחר שתוצאות הפוליגרף קבעו כי העובד שיקר, הוא פוטר אגב שלילת פיצויי הפיטורין שלו. נקבע כי לא רק שתוצאות הפוליגרף אינן תחליף לשיקול דעתו של בית הדין, אלא ש "ההסכמה להיבדק בפוליגרף, תוך הסכמה כי ממצאי הבדיקה יכריעו את שאלת זכאות העובד לפיצויי פיטורים היא ויתור מצד העובד על זכות מכח חוק מגן, ואין בה ולא כלום.... אין עובד רשאי לוותר על פיצויים מכח חוק, להבדיל מפיצויים מכח חוזה...".

למותר לציין כי מקום בו חושד מעביד באחד מעובדיו כי ביצע עבירה פלילית, ומתלונן נגדו במשטרה אגב פיטוריו ושלילת פיצוייו, צריך לקחת בחשבון אותו מעביד כי אם בסופו של יום יזוכה העובד מהחשדות נגדו – הרי שבמקרה כזה יהיה חייב המעביד בתשלום פיצויי פיטוריו.

לסיכום נציין כי אין עוררין לגבי זכותו של המעסיק לפטר עובד, בייחוד כאשר העובד התנהג בצורה חריגה המצדיקה זאת; כפי שהובא לעיל, לא כך הדבר כאשר מדובר בשאלה האםיכול המעסיק, מאותו הנימוק בדיוק, לשלול מהעובד גם את זכותו לפיצויי פיטורים, להם הוא זכאי לפי החוק. כפי שצוין, לא בנקל מאשרים בתי הדין לעבודה את שלילת מלוא זכאותו של העובד לפיצויים, אלא רק לאחר בחינת מכלול הנסיבות וההשלכות, וזאת נוכח ההבנה כי שלילת הפיצויים יכולה להוות "ענישה כפולה" עבור עובד, שזה עתה איבד את מקור פרנסתו.

לפיכך, מקום בו המעביד מעוניין לשלול מהעובד את זכאותו לפיצויי פיטורים, קיימת עליו חובת ההוכחה להציג בפני בית הדין לעבודה ראיות חותכות ונימוקים משכנעים התומכים בעמדתו.
 

רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: 
www.taxlawyers.co.il
 eli-doron@taxlawyers.co.il
 

תגובות הגולשים - 0 תגובות

הוספת תגובה

שם:
נושא:
תוכן: