אצלי או אצלך

מהו מקום השיפוט של סכסוך אודות הובלה שבוצעה לקנדה, על ידי חברה בריטית המחזיקה נציגות בקנדה ואשר בשטר המטען שנערך בקנדה נקבע כי מקום השיפוט יהא באנגליה? האם ניתן להוציא באנגליה צו מניעה המונע מלנהל הליכים משפטיים בקנדה?

שאלות אלה ואחרות הוכרעו לאחרונה בעניין – OT AFRICA LINE LTD V MAGIC SPORTSWEAR AND OTHERS .

חברת הספנות "OTAL” היא חברת ספנות אנגלית המחזיקה משרדים בטורונטו קנדה. חברה זו סיפקה עבור המשלח – חברת "BLUE BANANA" שמקום מושבה בדלוו'ר (ארה"ב) שרותי הובלה ימית מניו יורק לקנדה וזאת לידי הנשגר – חברה שכתובתה בליבריה.

בשטר המטען שנערך בגין ההובלה נקבע כי הדין החל על ההובלה הוא הדין האנגלי וכי בית המשפט המוסמך לדון בסכסוך שיתעורר בקשר עם ההובלה יהא בית המשפט בלונדון.

המשלח והנשגר (וכן חברות הביטוח שלהם) טענו לחוסר במטען שהגיע לקנדה והללו הגישו לבית המשפט בטורונטו תביעה כנגד "OTAL”. זאת, מכוח סעיף 46 (1) לחוק האחריות הימית הקנדי הקובע כי אם חוזה הובלה קובע מקום שיפוט בגין תביעות הנוגעות להובלה שאינו בקנדה, ניתן (בכל זאת) להגיש את התביעה בקנדה וזאת באם מדובר באחד מהמקרים הבאים: א –נמל הטעינה או הפריקה הוא בקנדה; ב – הגוף כנגדו מוגשת התביעה נמצא או מנהל עסקים או מחזיק סניף או נציגות בקנדה; ג – החוזה נערך בקנדה.

כאמור, במקרה זה, ניתן היה להחיל את הוראות סעיף 46 (1) הנ"ל מכיוון ש "OTAL” החזיקה סניף בקנדה ובנוסף שטר המטען נערך בטורונטו.

לאחר שהוגשה התביעה כנגדה בקנדה פעלה "OTAL” בשני מישורים: היא הגישה ערעור לערכאות המשפט בקנדה בגין ההחלטה להתיר את הגשת התביעה כנגדה ובנוסף פנתה לבית המשפט באנגליה והגישה שם תביעה למתן צו מניעה האוסר על BLUE BANANA, החברה הליברית וכן חברות הביטוח שלהן מלהמשיך ולנהל את תביעתם בקנדה כנגדה.

כך יצא, שהתובעים בתביעה שהוגשה בקנדה הפכו לנתבעים בתביעה לצו מניעה שהוגשה באנגליה.

נתבעים אלה, טענו בפני ערכאות המשפט באנגליה, כי עליהן לכבד את מעשה החקיקה של המחוקק הקנדי שקבע את הוראות סעיף 46 (1) הנ"ל ולכן אין להיעתר לתביעת "OTAL” למנוע מהם מלנהל בקנדה את תביעתם כנגדה.

ערכאות המשפט האנגליות לא קיבלו את הטענה. הללו קבעו כי במקרה בו הצדדים סיכמו בהסכם מחייב מהו מקום השיפוט לבירור סכסוכים ביניהם נדרשות נסיבות כבדות משקל על מנת שלא לכבד וליתן תוקף להתחייבות שכזו. קיומו של סעיף 46 (1) הנ"ל לחוק הקנדי אינו מהווה נסיבה שכזו. לפיכך, הגם שהחוזה נערך בקנדה, המטען נפרק בקנדה ול"OTAL” היה משרד בקנדה, אין בכך בכדי להצדיק אי מתן תוקף להתחייבות בדבר מקום השיפוט.

בית המשפט האנגלי קבע כי הוא מצפה כי החלטה שלו בדבר מניעת בעל דין מלקיים הליך בבית משפט זר תכובד על ידי אותו בית המשפט במיוחד מכיוון שההחלטה ניתנה על סמך סעיף שיפוט עליו הסכימו וסיכמו הצדדים המחיל עליהם הדדית את הדין האנגלי וקובע כי מקום השיפוט הוא באנגליה.

בית המשפט האנגלי מדגיש כי בהחלטתו זו אינה ניסיון להאדיר ולהעצים את הדין האנגלי על חשבון בתי המשפט האחרים. בית המשפט האנגלי מחויב להעניק תוקף לכל הסכמה חוזית בין הצדדים בדבר מקום שיפוט ייחודי, יהא מיקומו של בית המשפט אשר יהא.

חשוב להבחין כי במקרה זה, אין המדובר בבקשה לעיכוב ביצועם של הליכים משפטיים שננקטו כנגד המוביל הימי בגין תנית בוררות ושיפוט זר. בקשות כגון אלה הן שגרתיות ובדרך כלל, על רקע סכסוך שעניינו הובלה ימית, הן מוכרות גם על ידי בתי המשפט בישראל. (למשל בסיטואציה בה למרות תנית שיפוט בלונדון, מוגשת בישראל תביעה כנגד המשלח הימי).

הסיטואציה עמה התמודד בית המשפט האנגלי הוא שונה ומורכבת יותר – בית המשפט האנגלי לא התבקש לעכב הליכים שננקטו בפניו אלא הוא התבקש ממקום מושבו באנגליה לעצור הליכים המתנהלים בקנדה ואפילו על פי החוק הקנדי.

בשורה התחתונה, לא ברור האם ערכאות המשפט בקנדה ייתנו תוקף להחלטת בית משפט אנגלי המנוגדת ללשון המחוקק הקנדי (שבסעיף 46 (1) הנ"ל). באם לא תכובד ההחלטה, יימשכו ההליכים בקנדה ומאחר ו"OTAL” מחזיקה סניף בקנדה ומן הסתם מוסיפה ופוקדת את נמליה, הרי שפסק דין קנדי ניתן יהא לאכיפה ומימוש בקנדה.

המצב יהא שונה באם יינתן פסק דין קנדי ואכיפתו תתבקש מחוץ לגבולות קנדה. ברור, כי פסק דין כזה לא ניתן יהא לאכיפה באנגליה ומעניין יהא לראות האם במצב בו הצדדים מנהלים עסקים במדינות אחרות וינסו לאכוף בפניהן פסק דין שכזה – האם תינתן עדיפות למשפט האנגלי או הקנדי.

אגב, לפי הדין הישראלי (רע"א 714/96 פריסקל נגד אורנשטיין), רשאי בית משפט בישראל ליתן צו האוסר על בעל דין מלנהל הליכים משפטיים בארץ זרה (" צו חוסם"). מתן צו שכזה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט על פי נסיבות כל מקרה ומקרה ולפי רשימת שיקולים שאינה רשימה סגורה. המקרים בהם נידונו הליכים למתן "צו חוסם" בבית משפט ישראלי אינם רבים ובכל מקרה לא הועלו בהקשר של חוזי הובלה ימית (כאמור בהקשר להובלה ימית השאלה המתעוררת היא בעיקר עיכוב הליכים שננקטו בישראל בגין תניית שיפוט זר בחו"ל).

באותו מקרה נקבע כי הגם שבפועל "צו חוסם" שנתן בית משפט בישראל לא בהכרח יהא אכיף בפני ערכאת השיפוט האחרת, הרי שעדיין, באם למרות הצו שיינתן, ימשיך אותו בעל דין בנקיטת ההליכים שנאסרו עליו, ניתן יהא לאכוף כנגדו את הצו הישראלי לפי פקודת בזיון בתי המשפט.

יתכן אפוא, שהאפקטיביות של הצו שניתן באנגליה לטובת "OTAL” תיבחן על פי היכולת לאכוף אותו על הנתבעים באנגליה לפי המקבילה האנגלית לפקודת בתי המשפט. זאת, מתוך הנחה שנתבעים אלה מנהלים עסקים באנגליה כך שאכן ניתן יהא להפעיל צעדי אכיפה כנגדם.
(המטען, גיליון 11)
 
 
 
 
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל: 
www.taxlawyers.co.il 
eli-doron@taxlawyers.co.il
 
 
 
 

תגובות הגולשים - 0 תגובות

הוספת תגובה

שם:
נושא:
תוכן: