איכות הסביבה - מיחזור בפסולת בניין סעיף 2 - לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט - 2009
24.01.2010
אלי דורון, עו"ד - גיל מור, עו"ד - שירה לוי, עו"ד
לדברי מציעי התיקון לחוק, כמות פסולת הבניין הנוצרת בישראל בשנה מוערכת בכ- 3 מיליון טוב, אולם רק כ- 20% מהפסולת מגיעה לאתרי פסולת מוסדרים. שאר הפסולת מושלכת באופן בלתי חוקי בשטחים פתוחים בעיר, במרחב הכפרי ובצדי הדרכים. הפסולת המושלכת בשטחים הפתוחים גורמת למפגעים סביבתיים רבים, לרבות פגיעה בקרקע ובמקורות מים עיליים ומי תהום.
ב- 2007 החלה הממשלה במאמצים להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים תוך צמצום הכרייה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, והחליטה על פעולה במספר מישורים: החלת חובה על העוסקים בכרייה וחציבה של אגרגטים המשמשים לבניה, לאיסוף ולמחזור של פסולת בניין בשיעור מסוים שיקבע מכמות חומר החציבה שניתנה להם ברשיון, עידוד השימוש בחומר ממוחזר במשרדי ממשלה ובחברות ממשלתיות והסדרת נושא הטיפול בפסולת שיפוצים ברשויות המקומיות.
עיקרה של הצעת החוק מתייחסת לטיפול הלקוי בפסולת הבניין ומסבירה כי הטיפול הלקוי נובע בעיקר מהתמריץ הכלכלי השלילי לטפל בפסולת באתרים מוסדרים. עלות הטיפול בפסולת באתר מוסדר גבוהה לעומת החלופה הקלה של השלכת הפסולת ברשות הרבים. סיבה נוספת לטיפול הלקוי טמונה במחסור בתשתיות לטיפול בפסולת בניין בפריסה גיאוגרפית סבירה.
על פי הערכות של המכון הלאומי לבניה בטכניון ניתן למחזר כ- 70% מפסולת הבניין השנתית ובכך לחסוך פעילות חציבה משמעותית. פסולת בניין מורכבת ברובה מחומרים בעלי פוטנציאל מחזור, כגון: בטון, אבן, ברזל, עץ, וזכוכית. את הברזל, העץ והזכוכית ניתן להפריד ולהעביר למפעלי מחזור ואת שאר החומרים ניתן לגרוס לחומר העומד בתקנים לשימוש כמצע בסלילת כבישים וכחומר בסיס בתהליך הבניה.
על כן, במטרה להגדיל את שיעור פסולת הבניין המטופלת באתרים מוסדרים, תוך צמצום החציבה ושימוש יעיל יותר במשאבי הטבע, מוצע להחיל על העוסקים בחציבת חומרי חציבה המשמשים לבנייה, המהווים למעשה את מקורה של פסולת הבניין, חובה למחזר פסולת בניין בשיעור מסוים שייקבע מכמות חומרי החציבה המופקים במחצבה, וזאת בהמשך לשינוי משנת 2007 בנושא כרייה וחציבה שיזם המשרד להגנת הסביבה, כדי לאפשר מחזור בשטח מחצבות.
הטלת החובה כאמור היא חלק מהמדיניות הכללית שלפיה "המזהם משלם", שנועדה להטמיע במחיר המוצר (במקרה זה, חומרי החציבה המופקים במחצבה) את ההשפעות החיצוניות השליליות הנובעות מייצורו.
מעבר לכך התיקון לחוק מתייחס להגדרת המפקחים על המחזור וסמכויותיהם, חובות בעלי המחצבות, ענישתם ופיצוים.
כאמור, הוטלו על בעלי המחצבות, לרבות מי שמפעיל מחצבות למעשה, המפיקים חומרי חציבה מסוג שקבע השר להגנת הסביבה (אשר הוסמך לשר המפקח), חובת מחזור של פסולת בניין שתיקבע כשיעור מתוך כמות חומרי החציבה המופקים במחצבה.
עוד נקבע שכדי שיהיה ניתן לעקוב אחר ביצועה של חובת המחזור על ידי בעלי המחצבות ולאכוף אותה, יש להטיל על בעלי המחצבות חובה לנהל רישום מלא ומפורט של כמות חומרי החציבה שהפיקו במחצבה, כמות פסולת הבניין שאותה מחזרו, בין בעצמם ובין באמצעות אחר, השימושים שעשו בפסולת הבניין (כגון מכירתה לצדדים שלישיים), וכדומה.
לעניין ענישת בעלי המחצבות, ניתנה לממונה (השר לאיכות הסביבה והממונים תחתיו), סמכות להטיל עיצום כספי על בעל מחצבה אשר הפר את ההוראות המפורטות בסעיף וזאת לאחר שהזהירו ולאחר שניתנה לו זכות שימוע.
בשנים האחרונות, ניתן להבחין בחקיקה חדשה של דיני איכות הסביבה בישראל שנחקקה או תוקנה, ואכן ימים יגידו האם גם תיקון זה יכול להביא לשינוי המיוחל הן מבחינת ניצול המשאבים הטבעיים והן מבחינת השמירה על סביבה ירוקה יותר.
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט.
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il
