פשיטת רגל - מהם השיקולים אשר מנחים את בית המשפט בעת הגשת בקשה להפטר

"מקץ שבע שנים תעשה שמטה וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו, לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קראה שמטה לה ´"

מהו הפטר?
בדומה לשמיטה הפטר הוא מצב עניינים בו חייב באמת ובתמים אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו, עם קבלת צו הפטר מבית המשפט ימחקו חובותיו.

סעיף 61 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי פושט רגל רשאי לבקש להגיש בקשה להפטר בכל עת.

הסעיף בעצם מביא לידי ביטוי את הרציונאל אשר הנחה את המחוקק בחוקקו את החוק-באם אדם באמת ובתמים אינו יכול לעמוד בתשלום חובותיו לא יהיה הגיון בלאפשר לנושיו להתעמר בו ועל כן יש לאפשר לו למחוק חובותיו ע"מ שיוכל לפתוח בדף חדש.

יחד עם זאת בית המשפט לא ייתן את הצו בקלות שכן בעת הגשת הבקשה על בית המשפט לאזן בין שתי זכויות אשר מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
מצד אחד עומדת לנגד עיניו זכותו של החייב לחיות בכבוד- חייב אשר חובותיו אינם מאפשרים לו ולבני משפחתו קיום הולם, נפגע כבודו.
מנגד עומדת זכותו של הנושה בקניינו- כאמור לעיל גם זכות זו הינה זכות יסוד רמת מעלה במדינה דמוקרטית.

על כן הקו המנחה את בית המשפט בבואו לבחון בקשת הפטר הינה ביצוע איזון בין אינטרס החייב לאינטרס הנושם ומציאת הפיתרון שהוא בבחינת "הרע במיעוטו".
יש לזכור כי הרע במיעוטו לא בוחן רק את האינטרסים של הצדדים אלה, הוא לוקח בחשבון את האינטרסים של החברה כולה. חברה דמוקרטית תקנית אינה יכולה להתעלם ממצוקתם של אזרחיה גם אם נובעת מחוסר הצלחה או חוסר מזל.

לאור האמור כאשר ישקול בית המשפט בקשה להפטר יבחן השופט תחילה את המבקש עצמו, כאשר אחד הדברים הראשונים אותם יבחן מעבר ליכולתו בפועל של המבקש לעמוד בתשלום היא תום ליבו של המבקש.

סעיף 63 (ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע סייגים למתן הפטר:
(ב) ואלה העובדות המסייגות מתן הפטר:

(1) במהלך פשיטת הרגל נהג החייב בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל;
(2) פושט הרגל לא ניהל כמקובל וכיאות לעסקו פנקסי חשבונות המראים במידה מספקת את פעולותיו העסקיות ומצבו הכספי בשלוש השנים שבתכוף לפני פשיטת רגלו;
(3)פושט הרגל קיבל עליו חבויות חדשות או התחיל בעסקים חדשים בעת שידע שהוא חדל פרעון ומבלי שהיה לו יסוד סביר להניח שיוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(4) בטל;
(5) פושט הרגל לא תירץ באופן מניח את הדעת מדוע היה לו הפסד או חסר כדי עמידה בחבויותיו;
(6) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו בעסקאות נמהרות או מסוכנות, בפזרנות בלתי מוצדקת באורח חייו, בהימור, או בהזנ, חה פושעת של עניני עסקיו;
(7) פושט הרגל גרם לנושיו הוצאה מיותרת על ידי הגנה קנטרנית או מרגיזה בפני תובענה שהגישו נגדו בצדק;

(8) פושט הרגל גרם או תרם לפשיטת רגלו כאשר נטל עליו הוצאה בלתי מוצדקת בהגשת תובענה קנטרנית או מרגיזה;
(9) תוך שלושת החדשים שקדמו לצו הכינוס, שעה שפושט הרגל לא היה יכול לפרוע את חובותיו במועדם, הוא העדיף נושה שלא כשורה;
(10)בטל;
(11)פושט הרגל הוכרז פושט רגל בחמש השנים שקדמו למועד מתן צו הכינוס;
(12)פושט הרגל היה אשם במרמה או בהפרת נאמנות במרמה.

הואיל ומשמעותו של צו הפטר היא פגיעה חמורה בזכות הקניין של הנושה יש להוכיח כי הבקשה נובעת ממצוקה אמיתית ולא מרצון להתחמק מתשלום.
בעניין זה בית המשפט יבחן בין השאר את הסיבות אשר הובילו את החייב למצבו (כך לדוגמא כישלון של עסק שנבע מהחלטות שגויות או טעויות בהערכה לא יחשב ככישלון שלוקה בחוסר תום לב לעומת מצוקה כלכלית אשר נובעת מתשלום קנסות ופיצויים בהוראת בית המשפט עקב מעשי הונאה ומרמה שבוצעו).

בנוסף יבחן בית המשפט את מצבו הרפואי והמשפחתי של החייב- באם מדובר באדם זקן, או חולה סביר להניח כי אין באפשרותו לחזור למעגל העבודה ולהרוויח שכר אשר יאפשר לו הן לחיות בכבוד והן לשלם את חובותיו לעומת אדם צעיר שאינו מכלכל משפחה ובאפשרותו לעבוד ולהשתלב בחברה בכבוד (במצב כזה נראה כי מאזן הצדק יקבע צו תשלומים ולא מחיקת חובות).

יצויין כי במקביל יבחן בית המשפט גם את זהותו של הנושה- חברה למשל, בניגוד לאדם פרטי יכולה לקזז חובות אבודים.

לסיכום,
כאשר בית המשפט שוקל בקשת הפטר אשר מונחת מולו, עליו לאזן בין זכות החייב לחיות בכבוד לזכותו של הנושם בקניינו. כל זאת תוך התחשבות בערכים של צדק, מוסר, יושר ובחוקי היסוד אשר מהווים קווים מנחים להתנהלות במדינתנו.


 
רמת גן: רח´ בן גוריון 2, (מגדל ב.ס.ר 1)
טל´: 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל´: 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח´ פרנקלין 7, סקטור 1,  בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר לעורך דין אלי דורון
משרד עורכי דין - דורון, טיקוצקי, עמיר

תגובות הגולשים - 0 תגובות

הוספת תגובה

שם:
נושא:
תוכן: