זכאות לדמי מחלה גם לאחר הפיטורים

בית המשפט האזורי לעבודה קבע לפני מספר ימים (עב 2942/07) כי אדם שפוטר לפני חופשת מחלה צפויה, יהא זכאי לדמי מחלה בגין היעדרותו גם לאחר מועד הפיטורים, זאת חרף העובדה שבינו לבין מעבידו כבר לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד.

עיתוי הפיטורים הוא אשר הוביל את בית המשפט אל המסקנה כי סיבת הפיטורין היתה נגורה בחוסר תום לב, במטרה לחמוק מהחובה בתשלום דמי מחלה לעובד. באותו עניין, העובד, רו"ח במקצועו, צפוי היה לעבור ניתוח בטרם פוטר ומשכך הודיע הוא למעסיקיו על היעדרותו הצפויה.

בית הדין קבע כי העובדה שפיטורי העובד נעשו יום אחד בלבד לפני מועד הניתוח המתוכנן, מועד אשר עליו ידעו המעסיקים מבעוד מועד, הוא זה אשר מצביע על חוסר תום הלב שבפיטורים.

המעסיקים אומנם הצליחו להוכיח כי העובד לא הופלה על רקע מצבו הבריאותי או בגין לקות ממנה סבל או צפוי היה לסבול, אלא העובדה שכבר בעבר התגלו כשלים בעבודתו הם אשר הובילו לפיטורים.

בית הדין קבע כי אומנם העובד פוטר כדין, בגין סיבה עניינית ולגיטימית ומבלי שהנתבעים הפלו אותו לרעה בניגוד לחוק השוויון, אך מועד הפיטורים נגוע בחוסר תום לב ומנוגד לתכליתו של חוק דמי מחלה, תשל"ו- 1976. הבסיס להחלטה זו נבע מעצם העובדה כי המעסיקים גמלו בליבם לפטר את אותו עובד כבר זמן מה בטרם הפיטורים ואף חיפשו לו מחליף, אולם ביום שלפני הניתוח, הגם שלא נמצא לו מחליף בפועל, החליטו דווקא אז להוציא אל הפועל את החלטתם לפטרו.

נקבע, כי לא עלה בידי מי מהנתבעים להצביע על סיבה ספציפית בגינה דווקא ביום שלפני הניתוח כלו כל הקיצין, והנתבעים חייבים היו לפטר את התובע, אף בטרם נמצא לו מחליף, על אף שחיפשו מחליף במשך מספר חודשים, ונמנעו מלפטר את התובע שכן לא מצאו כזה. לא אירע כל אירוע חריג הקשור בתובע ביום בו הוחלט לפטרו, בניגוד להתנהלותו הרגילה בימים הרבים שחלפו בין ההחלטה לפטרו ובין מימושה, והאירוע החריג היחיד שהיה צפוי הינו הניתוח.

נקבע כי הנתבעים לא פיטרו את התובע משום שנדרש לעבור ניתוח נוסף, ועל כן – לא חטאו בהפליה אסורה. עם זאת, המועד בו בחרו הנתבעים לפטר את התובע, כאמור, הוא זה הנגוע בחוסר תום לב, המצוי בבסיסה של מערכת היחסים בין עובד ומעבידו.

יובהר, מטרתם של דמי מחלה הינם לאפשר לעובד להמשיך לקבל את שכרו בתקופות בהם הוא חולה או אינו כשיר לבצע את עבודתו. זכות זו הינה זכות קוגנטית- היינו לא ניתן להתנות עליה גם כאשר העובד עצמו מסכים לכך, כך שכאשר עובד מגיע לעת סיום העסקתו בעת מחלה, זכותו לממש את יתרת ימי המחלה המגיעים לו כדין והמעסיק אינו יכול לגרוע ממכסת ימים אלו ללא קשר לסיבת הפיטורים.

עובד אשר חלה במהלך תקופת עבודתו זכאי לתשלום דמי מחלה מבחינה חוזית- הסכם העבודה עצמו. כל עוד מתקיימים יחסי עובד-מעביד, במועד שפרצה המחלה, על המעביד לאפשר לעובד למצות את ימי המחלה העומדים לזכותו מכוח חוק דמי מחלה.
יש לציין, כי לאור סקירה זו אינה ממצה את הסוגיה שבנדון עד תום ואינו נועד לשמש תחליף לייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.
 
 
 
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל': 03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל': 04-8526693 פקס: 04-8555976
רומניה: רח' סטפאן פרוטופופסקו 6 בוקרסט
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
www.taxlawyers.co.il
eli-doron@taxlawyers.co.il

תגובות הגולשים - 0 תגובות

הוספת תגובה

שם:
נושא:
תוכן: