הלוואת כספים לבעלי השליטה מתאגיד שבשליטתם כעסקת אקראי

הסוגיה שעמדה לדיון בערעור אזרחי 7937/99, דיור ופיתוח חברה לבנין בע"מ נ´ מנהל מע"מ תל אביב (טרם פורסם), היתה מהו דינם של הפרשי הצמדה שקיבלה המערערת ממנהלי החברה ובעלי מניותיה בגין הלוואות שהעמידה לרשותם והאם הפרשי הצמדה עלו, חבים במע"מ.
 
המערערת היא חברה קבלנית, אשר כל מניותיה מוחזקים בידי שני בעלי שליטה- האחים קחטן, המשמשים גם כמנהליה.
 
בשנים 1994-1996 הלוותה המערערת לאחים קחטן סכומים גבוהים (ב- 31.12.94 עמדה יתרת המשיכות על כ- 5.8 מיליון ₪ ובשנים הבאות עלתה עד לסך של כ- 22 מיליון ₪).
 
הכספים נמשכו לפי הצורך והוסכם כי הם יוחזרו כשהם צמודים למדד בלבד (שיעור ריבית אפסי). בשנים אלה לא חילקה המערערת דיבידנד לבעלי המניות. המשיכות הוצגו בדו"חות הכספיים של המערערת כהלוואות והיא מוסתה על הכנסתה בגין הפרשי ההצמדה שבהם חייבה את הלווים.
 
המשיב ראה במתן המשיכות עסקאות אשראי וחייב את המערערת במע"מ, כאשר מחיר העסקה נקבע כשיעור ההצמדה למדד.
 
המערערת השיגה על חיוב זה, בטענה כי לעניין מע"מ, יש לראות בשיכות הכספים ככאלו שנעשו בכשירות האחים כבעלי המניות בחברה ושעל כן דובר בחלוקת דיבידנד שאינה חייבת במע"מ.
 
בית המשפט המחוזי, בהתבססו על הרישום בדו"חות הכספיים של המערערת, קבע כי ההלוואות ניתנו לאחים קחטן כמנהלים במערערת וכי עסקינן בעסקה החייבת במע"מ.
 
קביעה זו קיבלה משנה תוקף בבית המשפט העליון מפי כבוד הנשיא ברק. סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף מגדיר בחלופה הראשונה להגדרת "עסקה" כל "מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו...", והגדרת "שירות" קובעת כי שירות הוא "כל עשייה בתמורה למען הזולת שאיננה מכר לרבות עסקת אשראי והפקדת כסף, ובחבר בני אדם- גם עשייה כאמור למען חבריו אף ללא תמורה או בתמורת דמי חבר...".
 
החלופה השלישית להגדרת "עסקה" היא " עסקת אקראי", המוגדרת באותו סעיף כ-"מכירת טובין או מתן שירות באקראי, כשהמכירה או השירות הם בעלי אופי מסחרי".
 
כבר נקבע בפסיקה כי משיכות כספים הן במהותן הלוואות צמודות שניתנו על ידי המערערת לאחים קחטן. בערעור אזרחי 352/89, פריצקר ושות´ חברה לבנין נ´ מנהל מע"מ חיפה, נקבע כי לנוכח היחסים בין החברה למנהלים יש לראות במתן הלוואות, שניתנו במשך שנים על ידי חברת בניה למנהליה, כמתן שירות במהלך עסקיה של החברה.
 
כך הוא גם במקרה דנא: אופי מתן ההלוואות, משכן (ההלוואות הועמדו לאחים קחטן במשך מספר שנים) ורציפותן, מערכת היחסים בין הצדדים ויתר הנסיבות - כל אלה מלמדים בבירור כי בפנינו עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי. יודגש כי במקרה דנן ביקש המשיב למסות רק את הפרשי ההצמדה שקיבלה המערערת ולא ביקש כלל למסות ריבית רעיונית (ריבית השוק, הגבוהה מהריבית שהוסכמה בין הצדדים).
 
לעניין זה ראה גם ערעור אזרחי 2883/91, יצחק גרוס ובניו בע"מ נ´ מנהל מס ערך מוסף, שם הוטל חיוב במע"מ על ריבית רעיונית בקשר להלוואה ללא ריבית שהעמידה חברה למנהל ולאלמנתו.
 
כן נקבע בפסק הדין כי אין משמעות מעשית לשאלה באיזו כשירות קיבלו האחים קחטן את ההלוואה. שאלה זו עשויה להיות רלוונטית רק לגבי מיסוי האחים בגין ההטבה (בין צדדים קשורים) שנבעה להם, על פי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה [הריבית המוסכמת בין הצדדים תאמה בתקופה הרלוונטית את שיעור הריבית שקבע שר האוצר לעניין סעיף 3(ט) לפקודה, העוסק באשראי שלא בתנאי השוק, ומשכך לא נתעורר כל דיון בשאלת מיסוי האחים לפי סעיף 3(ט)]. בכל אופן, לשאלה זו אין נגיעה לעניין סוגיית חבות המערערת במע"מ בגין הפרשי הצמדה שנבעו לה על ההלוואות הנ"ל.
 
 
 
רמת גן: רח' החילזון 12, (בית הקריסטל)
טל':        03-6127446, פקס: 03-6127449
חיפה: שדרות המגינים 58
טל':        04-8526693 פקס: 04-8555976
שאלות לגבי המאמר ניתן להעביר למייל:
eli-doron@taxlawyers.co.il

תגובות הגולשים - 0 תגובות

הוספת תגובה

שם:
נושא:
תוכן: